מה ההבדל בין הנדסאי מכטרוניקה להנדסאי בקרה ואוטומציה?

בשנים האחרונות גובר הביקוש להנדסאים מיומנים בכל התחומים, ובפרט לבוגרי הנדסאי מכונות – מכטרוניקה ולבוגרי הנדסאי בקרה ואוטומציה. בעקבות הביקוש הרב להנדסאים בשוק העבודה המודרני, צעירים רבים  מתלבטים בין לימודי הנדסאי בקרה אוטומציה לבין לימודי הנדסאי מכטרוניקה, מאחר שאלו מקצועות העתיד, ובכתבה זו נציג בפניכם את ההבדלים המרכזיים בין שני תחומי העיסוק.

 ההבדלים העיקריים בין הנדסאי מכטרוניקה להנדסאי בקרה ואוטומציה

מה לומדים?

אחד מההבדלים בין הנדסאי בקרה ואוטומציה להנדסאי מכונות – מכטרוניקה בא לידי ביטוי בלימודים. תוכנית הלימודים להנדסאי מכטרוניקה משלבת ידע רב תחומי מהנדסת מכונות, אלקטרוניקה, תוכנה ובקרה. תוכנית הלימודים נועדה להכשיר את הבוגרים לתפקידי תכנון ופיתוח מערכות משולבות ומורכבות, כולל מערכות רובוטיות. הלימודים אורכים שנתיים במסלול יום ובמסגרת תוכנית ההכשרה הסטודנטים רוכשים ידע תיאורטי מקיף ורב תחומי, ובנוסף הם רוכשים כלים מקצועיים וניסיון מעשי, ומפתחים מיומנויות בפיתוח מערכות אלקטרו מכניות מורכבות.

תוכנית הלימודים לתואר הנדסאי בקרה ואוטומציה אורכת שנתיים במסלול יום, ובמסגרת הלימודים הסטודנטים רוכשים ידע מעמיק בתחומים כמו אלקטרוניקה, חשמל, מערכות בקרה, בקרים מתוכנתים, אוטומציה ותכנות. הסטודנטים עוברים הכשרה מקצועית מקיפה ובסיום תוכנית הלימודים הם יוצאים לשוק העבודה עם ידע וכלים המאפשרים להם לתכנן ולבצע פרויקטים מורכבים כמו אינטגרציה בין מערכות בקרה ואוטומציה.

תחומי האחריות

ההבדל העיקרי בין הנדסאי מכונות – מכטרוניקה לבין הנדסאי בקרה ואוטומציה בא לידי ביטוי בתחומי האחריות של כל אחד מאנשי המקצוע. הנדסאי מכטרוניקה עוסק במערכות משולבות בעוד הנדסאי בקרה ואוטומציה עוסק בעיקר במערכות בקרה ואוטומציה בענפי התעשייה השונים. הנדסאי מכונות – מכטרוניקה עוסק בפיתוח מערכות ומוצרים חדשים והוא אחראי בין היתר על פיתוח חומרה, לעומת הנדסאי בקרה ואוטומציה האחראי מתוקף תפקידו על תחזוקה ושיפור מערכות קיימות ותכנות בקרים.

תחומי האחריות של הנדסאי מכונות – מכטרוניקה כוללים:

• תכנון ופיתוח מערכות משולבות.
• תכנון ופיתוח מערכות רובוטיות לענפי התעשייה השונים.
• תחזוקה וטיפול במערכות מורכבות.
• פיתוח חומרה ותוכנה למערכות משולבות ולמוצרים אלקטרוניים.

תחומי האחריות של הנדסאי בקרה ואוטומציה כוללים:

• תכנון ופיתוח מערכות בקרה אוטומטיות לתהליכי ייצור.
• תכנות בקרים מתוכנתים.
• פיתוח ותכנון ממשקי אדם מכונה.
• תחזוקה שוטפת ופתרון בעיות ותקלות במערכות בקרה ואוטומציה בתעשייה.
• שיפור תהליכי ייצור ואופטימיזציה של קווי ותהליכי ייצור.
• פיתוח ותכנות מערכות שליטה ובקרה באמצעות בקרים מתוכנתים.

אפשרויות תעסוקה

באופן כללי, בוגרי הנדסאי מכטרוניקה יכולים להשתלב במגוון רחב של תפקידים ותחומי עיסוק בתעשיות השונות, כולל תעשיות כמו הייטק ורובוטיקה, בעוד בוגרי הנדסאי בקרה ואוטומציה לרוב ישתלבו בתפקידים שונים בתעשייה.

הנדסאי מכטרוניקה יכולים להשתלב במגוון רחב יותר של תעשיות, כולל תעשיית הרובוטיקה וההייטק, בעוד הנדסאי בקרה ואוטומציה מתמקדים בעיקר במפעלי תעשייה, והם יכולים להשתלב בתפקידי הנדסאי בתעשיות הכימיות, המזון, התרופות והפארמה, אלקטרוניקה, חקלאות ועוד.

אפשרויות התעסוקה לבוגרי הנדסאי בקרה ואוטומציה הן:

• ניהול ותפעול מערכות מכניות מתקדמות ומורכבות טכנולוגית.
• תכנון ופיתוח מערכות בקרה אוטומטיות.
• שיפור תהליכי ייצור בתעשייה.
• תחזוקה וטיפול במגוון מערכות אוטומציה.
• תכנון, פיתוח וייצור מערכות ממוחשבות לבקרה.

אפשרויות התעסוקה לבוגרי הנדסאי מכטרוניקה הן:

• פיתוח כלים ומכונות.
• תכנון ופיתוח מערכות רובוטיות.
• תחזוקה וטיפול שוטף במערכות רובוטיות בתעשיות השונות.
• תכנון ופיתוח מוצרים אלקטרוניים.
• תחזוקה וטיפול במערכות מכטרוניות.
• תכנון וניהול פרויקטים.
• תכנון ותפעול מערכות סולאריות.
• תכנון פיקוח הייצור (תפ"י).
• תפעול מערכות מכטרוניות ורובוטיות בתעשייה.

שכר וקידום

השכר החודשי הממוצע להנדסאי מכטרוניקה הוא בטווח שבין 10,000 ₪ ל-15,000 ₪, ולאחר צבירת ותק וניסיון השכר משתפר. השכר ההתחלתי של הנדסאי בקרה ואוטומציה נמוך במעט ועומד על כ-8,000 ₪ עד 12,000 ₪ לחודש, אך בהמשך השכר משתפר ודומה יחסית להנדסאי מכטרוניקה. יש אפשרויות קידום לשני בעלי המקצוע, בעיקר לתפקידי ניהול ותכנון.