מתי נתחיל להתייחס לספורטאים
הפרלימפיים כספורטאים, ולא כנכים?

מאת רינת שגיא | 01/05/2024

מתי נתחיל להתייחס לספורטאים הפרלימפיים כספורטאים, ולא כנכים? לאוהדים מגיע שסיקור
הספורטאים הפרלימפיים לא יהיה רק מהזווית האנושית – אלא גם מהזווית הספורטיבית.
ד"ר אילן תמיר, מאוניברסיטת אריאל בשומרון סבור שהיחס מעיד על תפיסותינו,
שאמנם משתנות לאט, על ספורט ועל האנושות.

המשחקים הפרלימפיים הסתיימו היום, וזו הזדמנות מצויינת להתבונן על האופן בו התקשורת מסקרת אותם, וכיצד הציבור רואה את אותם ספורטאים. ד"ר אילן
תמיר, מומחה לספורט ותקשורת וראש בית הספר לתקשורת מאוניברסיטת אריאל בשומרון, ממצה את היחס לספורטאים הפרלימפיים בתקשורת כך: "בדיווח על זוכות
המדליות הישראליות: מורן סמואל וענבל פיזרו, תמיד הכותרת תהיה – 'גיבורה' בניגוד לזוכת הארד באולימפיאדה ירדן ג'רבי שהכותרת הייתה – 'אלופה'."

מה הטענה שלך לגבי "המסגור התקשורתי" של המשחקים הפרלמיפיים?

כבר די הרבה זמן אני מנסה, בפלטפורמות שונות, להעביר את המסר שהרעיון שנבנה עבורנו במשך הרבה מאוד שנים בקשר לספורט, מונע מאיתנו בעצם, ברמה עמוקה, מלחוות חוויות גדולות יותר, ואת ההיצע העצום שיש לספורט להציע. במשך הרבה שנים חינכו אותנו לחשוב דרך מושגים מאוד גבריים ביחס לספורט, שספורט זה רק כוח, עוצמה ומהירות "גבוה יותר, חזק יותר מהר יותר".

אני חושב שספורט זה הרבה מעבר לעוצמה ומהירות, ספורט הוא חוויה שהיא הרבה יותר גדולה ומכילה ערכים משמעותיים כמו: תחרותיות, אסתטיקה, התגברות
על מגבלות הגוף ועל איתני הטבע. ובמקרה שהיחס הוא רק לכוח ומהירות, זה גורם לי להבין למה יש העדפה בתקשורת לסיקור ספורט "גברי בריא"

יש דוגמאות יוצאות דופן, בהן התוצאות במשחקים הפרלימפיים היו טובות יותר מאשר במשחקים
האולימפיים, כמו למשל בריצת 005,1 מטר שעבדל לטיף בקה הלוקה בראייתו, ניצח בתוצאה גבוהה
יותר מאשר נקבעה באולימפיאדה

כבר די הרבה זמן אני מנסה, בפלטפורמות שונות, להעביר את המסר שהרעיון שנבנה עבורנו במשך הרבה מאוד שנים בקשר לספורט, מונע מאיתנו בעצם, ברמה עמוקה, מלחוות חוויות גדולות יותר, ואת ההיצע העצום שיש לספורט להציע. במשך הרבה שנים חינכו אותנו לחשוב דרך מושגים מאוד גבריים ביחס לספורט, שספורט זה רק כוח, עוצמה ומהירות "גבוה יותר, חזק יותר מהר יותר".

אני חושב שספורט זה הרבה מעבר לעוצמה ומהירות, ספורט הוא חוויה שהיא הרבה יותר גדולה ומכילה ערכים משמעותיים כמו: תחרותיות, אסתטיקה, התגברות
על מגבלות הגוף ועל איתני הטבע. ובמקרה שהיחס הוא רק לכוח ומהירות, זה גורם לי להבין למה יש העדפה בתקשורת לסיקור ספורט "גברי בריא"

”אני חושב שספורטאית וספורטאי אמיתיים שעובדים כל כך קשה, מגיע להם ולנו לקבל את הזיווית
הספורטיבית ולא רק את הזווית האנושית שהיא הרבה פעמים מפתה, אבל היא לא
היחידה. אני מרגיש שיש פער דרמטי שלא עושה חסד לא עם הספורטאים, וגם לא עם האוהדים
שיכולים לקבל סיפורים יותר משמעותיים וליהנות באמת מספורט איכותי ויפה לעין.“

מה גורם לכך שזה שהסיקור של המשחקים הפרלימפיים בתקשורת נראה באופן הזה?

צריך להיות כנים, בשנים האחרונות אנחנו עדים לסיקור הולך וגובר של המשחקים הפרלימפיים. הבעיה היא שזה קורה רק פעם בארבע שנים, ואנחנו לא שומעים
את השמות הללו בשגרה, אלא אם כן קורה משהו חריג. אבל גם כאן זה דומה בכלל לסיקור הספורט בארץ, ש-95% ממנו זה כדורגל.

אולם כאשר כבר שיש סיקור, הוא כמעט תמיד יהיה יבליט את הצד האנושי ולא הספורטיבי. יש לכך הרבה מאוד הסברים, אבל זה בעיקר נובע מהעובדה שזה לא חלק מהתסריט הבסיסי של עורכי וכתבי הספורט, ואז כשחווים את זה רק פעם בארבע שנים זה הדבר שקופץ לעין – לראות אדם מוגבל שמצליח לעשות משהו שאף אחד לא ציפה ממנו לעשות, ומגיע לשיאים. לדעתי שם המשחק כאן זה החלטות מערכתיות, אם יחליטו שזה העניין, אז אתרי הספורט יודעים להפוך את זה לעניין.

טופס צד

טופס צד

מלא פרטייך ויועץ לימודים יחזור אלייך בהקדם

שינוי גודל גופנים
ניגודיות